<h1>מעשה הגאונים סימן ס"א</h1>
<h2>דף סה:</h2>
ושוב מעשה [באחד] שעשה אירוסין ונישואין ביום אחד וכתבו (ב)[ה]כתובה והביאוה לבית חתנות לפני הזקנים שנתאחדו שם ולאחר שבאו עמד חתן וקידש ארוסתו, ומינו עדים כשרים ולא קרובים להיות עידי קידושים, ובא אחד מאותן עדים וחתם בכתובה וחתם גם את חבירו. שמע ר' ואיקפד, ואמ' שתי טעויות [טעה] אותו הע(ת)[ד], אחת שעידי קידושין אין [דינם] לחתום בכתובה אלא עידי קיניין שטר כתובה צריכין לחתום בכתובה ולא עידי קידושין, ואחת שחתם את חבירו דאין עד חותם לעד חבירו, שאין העדים חותמין [על השטר] אלא מפני שהיום כאן ולמחר ילך אחד מהן, ויביאו בית דין את השטר לפני אחד מן העדים אם יכיר חתימת ידו וחתימת יד חבירו או שמא העדים אינן בעין ויש בני אדם שמכירין חתימות ידי עדים. ועכשיו שמביאין שטר חתימתן מכתיבה אחת אין כאן הכרת ידי עדים, או אם יבא אחד מן העדים בפנינו ומראין לו חתימתו (וחתימתו) של שטר ושואלין לו אם זה הוא כתב ידו ואם אין מכיר בחתימתו נמצא שטר פסול להכי צריכין העדים לחתום כל אחד ואחד בחתימתו, ומתוך כך ציוה ר' למחוק חתימת העדים למה כדי שלא תהא הכתובה שטר פסול, שכתובה אינה מקיימת אלא בחתימה שלא תהא חתימה פוסלת וחתימת עידי כתובה אלא כשטר בעלמא.
